אשורה, טריגו, בלילה, סנוניה

תבשיל חיטה מתוק - למתכון ▼

מעדן לכבוד בקיעת השן הראשונה

לפני שבעה וחצי חודשים נולדה לי נכדה ולאחר המון שנות ציפייה הפכתי לסבתא של רומי אהובת ליבי ואני מוצאת את עצמי מנסה לשמר כנראה כל מיני מסורות שמחות שקשורות בארועים שונים בחיי נכדתי ואולי "להוריש, להנחיל אותם" הלאה לדורות הבאים דרך ילדי, כדי שישארו כי אין כמו סיבה למסיבה ועוד עם הנכדה המתוקה שלי.

יצאו לרומי שתי שניים ראשונות וההתרגשות גדולה ואני נזכרת ואומרת לכלתי היידה צריך להכין אשורה לכבוד השן והבן שלי וכלתי מסתכלים עלי ולא מבינים מה אני רוצה.

זכור לי ממש שבכל פעם בבית של אמא שלי, לכל בקיעת שן ראשונה של תינוק חדש שנולד במשפחה, היו חוגגים עם אשורה, מתכנסים בשעות אחר הצהרים אצלנו במטבח בבית ביפו, במטבח שהיה חלל דיי גדול עם שולחן וכסאות וגם ספסל ארוך מרופד כשהיו מושכים אותו היה הופך למטת יחיד (זה היה המיטה שלי ואתם מבינים מהיכן צמחה אהבה שלי לאוכל? נו טוב, זה סיפור ליום אחר,) היה לנו בבית סלון אך לאיש אסור היה להכנס, לסלון זכו להכנס רק אם אתה אורח מאוד מאוד חשוב. בכל אופן אמי וסבתי היו מעמידות סיר גדול ומבשלות בו את החיטה לפודינג מתוק וזאת על מנת לחלק לכולם לשכנים ולבני המשפחה עם תוספות מדליקות ששמו מעל.

את החיטה לאחר ניקיון ורחיצה בישלו שעות בהרבה מים, ריח הבישול הגיע עד למדרגות ולקח המון זמן עד שהחיטה התבשלה תפחה ונפתחה, בשלב הזה הוסיפו את המרכיבים האחרים כמו סוכר, בישמו במיי זהר ואת הפודינג שהתקבל יצקו לכלים אישים או במגש גדול שכל אחד יוכל לקחת כאהבת נפשו

כמובן ששנייה לפניה ההגשה קישטו בסוכר עם קינמון ושלל סוגים של אגוזים פיסטוקים שקדים וגם פירות יבשים

וטריים.

אני רואה בעיני רוחי את בנות המשפחה יושבות ביום קריר במטבח ביפו ואמא מחלקת לכולם צלחת חמימה ומהבילה עם החיטה מפזרת סוכר וכל מיני דברים טובים והשיחה קולחת בקולי קולות.

או גם בימים חמים מגישה את האשורה קר וצונן מהמקרר.

חיבת לציין שהכינו אשורה גם בלי סיבה מיוחד בדיוק כמו מלבי או סוטלאצ' ובכל זאת

כשיצאה לתנוק את השן הראשונה הכינו לכבודו את האשורה, ולא רק זאת דאגו לקשט את האשורה במיטב הקישוטים, פיזרו מעט קינמון מעל וקישטו את המגש בכל האגוזים ופירות יבשים שהיו בנימצא.

במטבח הגדול היה ארון שהוא מעין מזנון גבוהה שיש בו גם זכוכיות שקופות וגם דלתות עץ בגון לבן ירקרק בהיר בהיר עם עיטורים, המיזנון שימש לשמירת כלי הזכוכית , כולל צלחות שקיבלה מהשכנות כששלחו אליה במשך השבוע תבשילים למיניהם. באורח פלא היא זכרה למי שייכת כל צלחת בארון. לאלו שהיו ידועים בתור "לא מחזירי צלחות" אמא היתה מוזגת מהאשורה לתוך צלחת שבחרה להקריב, צלחת יתומה (היתה פעם חלק מסט שרובו נשבר) או פגומה (שבורה בקצה שלה). היא מילאה לי את הצלחות והדריכה אותי לאן ללכת בכל פעם כדי להביא לאותן שכנות אשורה וזאת כדי שאבשר להן על בקיעת השן של התינוק/נכד או מי שהיה ונולד. כך מצאתי את עצמי מחזיקה צלחות מלאות כל טוב, נודדת בשכונה מבית לבית ועושה משלוחי אשורה.

וכשבני שי בישר לי שלרומי בקעו שתי השיניים הראשונות מיד אמרתי מכינים אשורה ואז הוא שואל מה למה אייך מה צריך לעשות, איזה טקס זה, את מי להזמין, למען האמת לא היו לי התשובות, זכרתי את הסיטואציה אבל לא יותר מזה

ניסיתי למצוא חומר האם מעבר לבישול החיטה שאת המתכון יש לי ואני מכינה אחת לכמה זמן בלי סיבה מיוחדת,

לא גיליתי הרבה ובכל זאת הסתבר שה"חגיגה" מוכרת ויש אף חוגיגים בהתכנסות.

לתבשיל החיטה יש מלא שמות כמו אשורה/טריגו (פרושו בלדינו חיטה) /בלילה/הסנונייה המילה סון פירושה שן/ סלאייה. אחד הדברים המאוד ברורים: כדי לאכול אותם, האדם חייב להצמיח שיניים. לכן המאכל מכיל חיטה, אגוזים סוכר וקינמון. מסורת זו הלכה ונעלמה עם השנים ומעטים האנשים שעדיין מכינים אשורה.

וכך הכנתי סיר גדול, והמון שקיות שבכל אחת יש אגוזים, צנוברים, שקדים ופיסטוקים וגם קופסה שיש בה סוכר מעורבב עם קינמון קצת דובדבנים פטל טרי וגם אוכמניות טריות ונסענו אחר הצהרים לרומי, כלתי האהובה הזמינה את משפחתה וחברים .

שמנו מגש גדול ואת האשורה קישטתי עם מלא מלא אגוזים, החיוך והניצוץ שראיתי בעיני החברים ובני המשפחה כשהושטתי להם לטעום היה שווה כל רגע של טרחה. הגאווה שלי בתור סבתא שנכדתה הצמיחה שיניים היתה גדולה וסיבה נהדרת לשמוח בכל שמחה שרק אפשר.

אייך אמרתי לבני יש לי תשובה לשאלה מה מי מו לא כמה ואייך : סיבה למסיבה לראות את הנכדה לנשק ולשמוח על כל פיפס קטן, היידה.

המתכון: אשורה, טריגו,

לאשורה

2 כוסות חיטה או *גריסי פנינה* רחוצים היטב

מים לבישול

2 כוסות סוכר

2-3 כפות לימון

3 כוסות מים

1-2 כפות פודינג וניל או קורנפלור

5 טיפות מי פריחת הדרים

להגשה

2 כפיות קינמון

100 גרם פיסטוקים

100 גרם אגוזי מלך

50 גרם צמוקים בהירים

50 גרם סוכר

מבשלים את החיטה בסיר עם הרבה מים, עד שהחיטה מתרככת מאוד מאוד ונפתחת, מסננים ומחזירים לסיר מוסיפים את הסוכר הלימון והמים, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עד שהסוכר נמס,

מוסיפים קורנפלור מעורבב עם מעט מים קרים, תוך כדי ערבוב עד לרתיחה מבשלים עוד דקה, התערובת תהיה די נוזלית לא סמיכה מידי, מוסיפים מי פריחת הדרים ומסירים מהאש מוזגים לצלחות אישיות ומקררים.

מגישים עם צימוקים אגוזים צנוברים קינמון וסוכר .

*במידה ומשתמשים בגריסי פנינה הבישול יהיה קצר יותר !