אוליבר טוויסט
הבלוג של רות אוליבר
איך הכל התחיל?
אני הילדה שגדלה בבית ביפו, לאימא שהייתה אלופת העולם בבישולים ואפייה. כילדה שאהבה בטירוף מתוקים וסברינות במיוחד (עד היום), מתחת לבית הייתה קונדיטוריה בשם "צהלון", הריחות המהבילים שעלו משם גרמו לי לבקר בה מידי יום, להסתכל ולהתאהב.
אלו ימים שבבתים אין טלוויזיות, והקידמה הטכנולוגית לא עברה אפילו במחשבה. היכולות של אלי הקונדיטור ליצור עוגות יפות וטעימות, סובבו לי את הראש כל פעם מחדש, עד שאלי הציע הצעה, במקום לעמוד ולהתבונן, בואי תעזרי וגם תרוויחי, תריחי ותטעמי.
מנהרת הזמן...
למדתי בתיכון ויצ"ו צרפת שם למדו את מקצועות המלונאות, בישול והאפייה. את נעוריי ביליתי ועבדתי בקונדיטוריה של אלי, למרות הנעורים המתוקים, למדתי הוראה, ובין לבין עם הזמן גם פתחתי קייטרינג אקסקלוסיבי, כתבתי ועבדתי במערכת מגזין האוכל הנחשק, על השולחן. ואפילו גם למדתי בצרפת, מה שמיד ולאחר הקמתי מספר קונדיטוריות, לימדתי בישול ואפייה, ואיך אפשר בלי לכתוב ספרי בישול ואפייה?! אז, כתבתי כמה ספרים:
אודות
נעים להכיר, אני רות אוליבר
%20(1).jpg)
.קונדיטורית ושפית מיזה שנים.
כבר הפסקתי לספור את שנות המקצוע והפאן...
זוגתו של ניסים ואימא לשי, אלי וגל.
מה אני הכי אוהבת...
המנות האהובות עלי, נעוצים בלא פחות מגעגועים עזים לאוכל של אימי. ממה שרה הייתה מבשלת (ספרדי ירושלמי), במיוחד את הקישואים והחצילונים הממולאים ברוטב חמצמץ, שהיה להם טעם שמימי ובמרקם של דבש. ומה עוד? קינוחים ומנות אחרונות מתוקות! ושמישהו ינסה לעצור אותי בדרך לטעימות... והכי בעולם, סברינה ועוגות רטובות, לא בקיצור אני אוהבת המון והרבה גם טעמים חמצמצים והכי הכי, מנות בשילובים של קר וחם.
חלום בחלומי...
"להיות בריאה" לפני כ-6 שנים חליתי בלימפומה, עברתי השתלת מח עצם מתורם זר (אחותי היקרה התאימה), הייתה נסיגה והפוגה ואחרי זמן מה, הזדחלה וחזרה לה הלימפומה.
לא הפסקתי לרגע ואני ממשיכה להילחם והבטחתי לה שאני "עוד אקבור את כולם" ו"שתדבר איתי רק בעוד 30 שנה מעכשיו" :-)
חולמת להמשיך לגדול, להתפתח, ליצור ולהמשיך לכתוב עוד ועוד ובעיקר לאהוב ולהינות מאפייה ובישול בכל דרך וצורה עם אנשים, כאן ובעולם.
אימא שלי תמיד אמרה לי: אם מאה טבחים יקבלו את אותו מתכון ואת אותם חומרים ואפילו יבשלו באותו מטבח, לכל אחד יצא משהו אחר, כי לכל אחד יש את המשהו המיוחד שלו שיוצא מהלב והאהבה למתכון.
זאת אהבתי ומה שיש בלבי. אני מאחלת לי ולכל מי שאוהב כמוני את המטבח, לא להפסיק לבשל ולאפות אף פעם, ללמוד וליצור כל הזמן דברים חדשים וטעימים, להמשיך ולממש את האהבה הזו בכל ערוץ או דרך אפשרית.
אנדלס LOVE
אני אוהבת את כל מה שקונדיטוריה מציעה ונועדה ובמטבח אהבתי נעוצה בפיתוח וכתיבת מתכונים יצירתיים ויישומם בלייב במטבח. אגלה שגם ללמד בישול ואפייה זו אהבה שלי לא קטנה. אוהבת את העבודה הפיזית במטבח וההתרחשויות בו: היצירתיות, הווירטואוזיות, להיות באינטראקציה עם כל המטבח! לתכנן ולהרכיב תפריטים, את היכולת להפוך חומרי גלם איכותיים למנות טעימות וליצור מתכונים ומנות מיוחדות. במיוחד אני אוהבת את הטאצ' הסופי בסיום והרכבה של מנות וקינוחים.
פרויקטים ופיתוחים
לפני 6 שנים הקמתי בפנמה מיזם קולינרי בשם דוס קוצ'ארס שהתחיל כבית קפה קונדיטוריה. לימים נוספה מסעדה ופיצרייה איכותית, המקום הפך למתחם קולינרי ענק, בעקבותיו הוקמו עוד מתחמים באזורים אחרים בפנמה של דוס קוצ'ארס והם פעילים ומצליחים גם ועד היום.
פיתחתי אין סוף מתכונים ופרויקטים לחברות גדולות וקטנות כמו: תנובה, אוסם, סוגת, שמן זית, מחלבות גד, פריגת , נוטלה, השחר העולה, זוגלובק, עלית, טבעול ועוד. בתוך כך, כתבתי מדורי מתכונים בוואלה ובמאקו.
סגנון אפייה בישול
כאשר אני מבשלת אני מפעילה את כל חושיי ומושפעת מכך כולל החוש השישי נכנס לפעולה. החשיפה לכל כך הרבה טכניקות וסגנונות, חומרי גלם מהסביבה הקרובה והרחוקה, אני איני מגדירה את עצמי בתוך הגדרה וסגנון אחד. אבל אם בכל זאת ישאלו שוב ושוב הסגנון האקלקטי הוא שמאפיין אותי, תערובת של סגנונות.